מושגי יסוד

תיק השקעות - הוא שילוב של נכסים כלכליים (כמו ניירות ערך) המוחזקים על ידי מוסדות פיננסיים, פירמות ויחידים. תיק ההשקעות משמש אמצעי לצמצום מסוים ברמת הסיכון הכוללת של הנכסים המוחזקים.

ניירות ערך – מניות, איגרות חוב, תעודות סל וכתבי אופציה העשויים להיות מונפקים בידי תאגיד או ממשלה וחלקם נסחרים בבורסה לניירות ערך. מחירי ניירות הערך הנסחרים בבורסה משתנים באופן רציף בכל יום בהתאם להיצע וביקוש בכל נייר ערך.

מניה - היא נייר ערך המקנה חלק בבעלות בחברה המקנה בעלות חלקית בזכויות והשליטה בחברה ובכלל זה זכות הצבעה, זכות לקבלת דיבידנד וזכויות בפירוק.

קרן נאמנות - היא כלי שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם. היא מנוהלת על ידי מנהל הקרן ופועלת על פי הסכם נאמנות שפרטיו פורסמו באמצעות תשקיף. קרן נאמנות מוגדדרת במערכת FioInvest כסוג של נייר ערך.

אגרת חוב (אג"ח) - היא נייר ערך המהווה תעודת התחייבות לתשלום חוב. תעודה הנושאת ריבית, המונפקת על ידי הממשלה או חברה, ובה התחייבות של המנפיק לשלם למחזיק האיגרת את הקרן שהונפקה בתוספת תשלומי ריבית/קופון בתאריכי פירעון קבועים. זהו מכשיר פיננסי שבאמצעותו הממשלה ופירמות יכולות ללוות כסף מהציבור.

מלווה קצר מועד (מק"מ) – הינו נייר ערך (מסוג אגרת חוב) ממשלתי המונפק על ידי בנק ישראל, והוא משמש כאחד הכלים המוניטריים שמפעיל בנק ישראל. המק"מ, שמונפק לטווח של עד שנה, אינו צמוד ואינו נושא ריבית; המק"מ נמכר ונסחר במחיר נמוך מערכו הנקוב (נסחר בניכיון). המק"מ מונפק במכרז לציבור

תעודת סל - נייר ערך המקנה למחזיק בו תשואה על פי מדד כלשהו. מנפיק התעודה מבטיח לקונה להחזיר לו את כספו בתום תקופה מסוימת בתוספת שיעור העלייה של המדד שהתעודה צמודה אליו

כתב אופציה - הסכם חוזי בין קונה לבין מוכר לרכוש או למכור נייר ערך מסוים או זכות לקבל או להמיר ניירות ערך, מטבע חוץ או סחורה (קומודיטי) במחיר ספציפי בתוך תקופת זמן קבועה מראש. האופציה שהחוזה מקנה היא זכות, אך לא חובה. אופציה המקנה את הזכות לרכוש את נכס הבסיס נקראת אופציית רכש (call). אופציה המקנה את הזכות למכור את נכס הבסיס נקראת אופציית מכר (put).

יחידת השתתפות - היא נייר ערך שמזכה את המחזיק בו ברווחים של שותפות מוגבלת, אך אינו מאפשר לו להשפיע על ניהולה.

בורסה לניירות ערך - גוף המקיים שוק מוסדר למסחר בניירות ערך

רשות לניירות ערך - רשות ציבורית בישראל העוסקת בשמירה על ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך ובפיקוח על פעילות הבורסה.

תשקיף - הוא מסמך המשמש להצעה של ניירות ערך לציבור, והוא מכיל את המידע הנחוץ לציבור כדי להחליט האם לרכוש את ניירות הערך המוצעים

שווי הוגן - ערך שנקבע לניירות ערך ונכסים שאינם נסחרים בבורסה ואין להם מחירי שוק שוטפים. על ערך זה להיקבע בתום לב ולשקף את העובדות הידועות לגבי נייר הערך או נכס הבסיס.

שער נייר ערך – מחיר שבו הנייר נסחר בזמן נתון כלשהו. במערכת FioInvest השער מבוטא כיחידות משנה של המטבע בו הוא נסחר (כלומר אגורות של שקל ישראלי חדש, סנטים של דולר ארה"ב וכד').

רווחיות – רווח או הפסד הנובע מהשקעה. עשוי להיות מבוטא כסכום או כאחוז (תשואה).

תשואה - רווח או הפסד על השקעה, הנמדד כאחוזים מסך ההשקעה המקורית.

דרגת סיכון – מידת הסיכוי שהשקעה תסתיים בהפסד.

פרמיית סיכון - תוספת תשואה, מעבר לתשואה של נכס חסר סיכון, לשם פיצוי על הסיכון הגלום בנייר.

קופון (של אגרת חוב) – הינו ריבית המתקבלת מאגרת חוב בתקופות ידועות מראש.

ריבית - מחיר השימוש בכסף בזמן נתון: הסכום (באחוזים) שניתן להרוויח מפיקדון, או הסכום (באחוזים) שיש לשלם על הלוואה.

תקופה לפדיון - התקופה שנותרה עד למועד הפדיון הסופי של איגרת חוב.

תשואה לפדיון - התשואה שתתקבל מאיגרת חוב (או מכל מכשיר חוב אחר) אם היא תוחזק עד לפדיונה הסופי, ואם כל התקבולים ממנה (קרן וריבית) יישאו אותו שיעור תשואה. ידועה גם כתשואה הפנימית של איגרת חוב.

עקום תשואה - עקום המתאר את הקשר שבין התשואה לבין מועד הפדיון של אג"ח, על ידי השוואה של שיעורי התשואה על אג"ח הנבדלות זו מזו רק במועדי הפדיון.

ברוקר - אדם או גוף הפועל כסוכן עבור משקיעים בקנייה או מכירה של ניירות ערך, מטבע חוץ וכד'.

נגזרים פיננסיים - נכסים שערכם נגזר משינוי בערכם של נכסים אחרים. כמו כתבי אופציה.

מכירה בחסר (שורט) - הינה שיטה לעשיית רווחים כשערכו של נכס בסיס סחיר בשוק ההון נמצא בירידה. בשיטה זו נמכרים ניירות ערך או כספים שאינם בבעלות המוכר במטרה לגריפת רווחים במועד מאוחר יותר, אם ערכם אכן ירד.

מימוש – מכירה של נייר ערך במחיר גבוה או נמוך ממחיר הרכישה והפיכת רווח או הפסד של הנייר לרווח או הפסד ממשיים.

נכס בסיס - הנכס הרשום בחוזה האופציה, שלמחזיק האופציה יש זכות לקנות או למכור אותו בהתאם לתנאים שנקבעו מראש. סוגים נפוצים של נכס בסיס הם מניות רגילות, מדד מניות, מדד איגרות חוב, שערי ריבית וכן מטבעות שונים.

שווקים פיננסיים - ביטוי מכליל לסוגים שונים של שווקים שמתנהל בהם מסחר בכסף - כגן שוק אג"ח, שוק מניות ושוק מט"ח.

מדד המניות הכללי - מדד משוקלל של ערך כל המניות הנסחרות בבורסה בתל אביב.

מדד המעו"ף (ת"א 25) - מדד משוקלל של ערך 25 המניות של החברות הגדולות ביותר הנסחרות בבורסה של ת"א. רשימת המניות מתעדכנת אחת לרביע.

מדד ת"א 100 - מדד משוקלל לערך 100 המניות של החברות הגדולות ביותר הנסחרות בבורסה של תל אביב. רשימת המניות מתעדכנת אחת לרביע.

מדד ת"א 75 - הוא מדד המייצג את השינוי המצרפי של מחיריהן של 75 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, הבאות מיד לאחר החברות הנמצאות במדד תל אביב 25.

מדד תל-דיב - כולל את המניות הגדולות במאגר אשר תשואת הדיבידנד השנתית המינימלית שלהן הינה 2% בשתיים מתוך שלוש השנים האחרונות ואשר עומדות בשאר תנאי הסף של המדד

מדד ת"א בלוטק 50 - הוא מדד המייצג את השינוי המצרפי של מחיריהן של 50 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין המניות הכלולות במדד ת"א-טכנולוגיה ומדד ת"א-ביומד.

מדד ת"א-טכנולוגיה – הוא מדד המתפרסם מאפריל 2011 וכולל את כל המניות בתחום הטכנולוגיה, הכלולות במאגר המניות, למעט מניות של חברות בתחום הביומד.

מדד ביומד - הוא מדד המייצג את השינוי המצרפי של מחיריהן של מניות חברות ציבוריות שעוסקות במחקר ופיתוח בתחום מדעי החיים, ביוטכנולוגיה, תרופות ומכשור רפואי בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

מדד ת"א יתר- מאגר – הוא מדד הכולל כל מניות המאגר שאינן כלולות במדד ת"א-100.

מדד ת"א יתר-50 – הוא מדד הכולל את 50 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה, שאינן מניות ת"א-100, הכלולות במאגר המניות.

מדד תל בונד 20 – הוא מדד הכולל את 20 איגרות החוב קונצרניות הצמודות למדד בריבית קבועה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין כלל איגרות החוב הצמודות למדד אשר נכללות במאגר האג"ח.

מדד נאסד"ק - מדד מניות הטכנולוגיה העילית הנסחרות בבורסה אלקטרונית בארה"ב.

מדד דאו ג'ונס - מדד משוקלל של 30 המניות של חברות התעשייה הגדולות בארה"ב.